booktheque
ויטוריו אלפיירי

ויטוריו אלפיירי

Thu –Sat

משורר, מחזאי ומסאי איטלקי

597 ספרים במאגר

© François-Xavier Fabre / Public domain / Wikimedia Commons

ספרים

Io vo piangendo, e nel pianger mi assale
ויטוריו אלפיירי
Fole, o menzogne, ai leggitor volgari
ויטוריו אלפיירי
D'Arte a Natura ecco ammirabil guerra
ויטוריו אלפיירי
Il cor mel dice, e una inspiegabil nera
ויטוריו אלפיירי
Due fere donne, anzi due furie atroci
ויטוריו אלפיירי
Tante, sì spesse, sì lunghe, sì orribili
ויטוריו אלפיירי
Or dal Tebro al Tamigi andarne errante
ויטוריו אלפיירי
O di me vera unica donna, e puoi
ויטוריו אלפיירי
Due Gori, un Bianchi, e mezzo un arciprete
ויטוריו אלפיירי
Amore, Amor; godi, trionfa, e ridi
ויטוריו אלפיירי
Ciò che il meglio si appella, e vuol più lode
ויטוריו אלפיירי
Era di maggio il quarto giorno, e l'ora
ויטוריו אלפיירי
Dodici volte in mar l'astro sovrano
ויטוריו אלפיירי
Il giorno, l'ora, ed il fatal momento
ויטוריו אלפיירי
Oh più assai che Fenice amico raro
ויטוריו אלפיירי
Era l'amico, che il destin mi fura
ויטוריו אלפיירי
Eccomi solo un'altra volta, e in preda
ויטוריו אלפיירי
Mezzo dormendo ancor domando: Piove?
ויטוריו אלפיירי
Solo, fra i mesti miei pensieri, in riva
ויטוריו אלפיירי
Io credea, ch'oltre l'Alpi ambo tornati
ויטוריו אלפיירי
Mesto son sempre; ed il pianto, e la noia
ויטוריו אלפיירי
Ai Fiorentini il pregio del bel dire
ויטוריו אלפיירי
Fra queste antiche oscure selve mute
ויטוריו אלפיירי
Non fu sì santo, né benigno Augusto
ויטוריו אלפיירי
Crudel comando! e per pietà l'ho dato
ויטוריו אלפיירי
Non bastava, che lungo intero il verno
ויטוריו אלפיירי
Quattro gran vati, ed i maggior son questi
ויטוריו אלפיירי
Piacemi almen, che nel vagar mio primo
ויטוריו אלפיירי
Donna, deh, mira il nostro buono Achille
ויטוריו אלפיירי
Dubbio, per me più crudo assai che morte
ויטוריו אלפיירי
Dolce a veder di giovinezza il brio
ויטוריו אלפיירי
Tosto ch'io giunga in solitaria riva
ויטוריו אלפיירי
Lento, steril, penoso, prosciugante
ויטוריו אלפיירי
Capitolo ad Andrea Chénier a Londra
ויטוריו אלפיירי
Del dì primier del nono lustro mio
ויטוריו אלפיירי
Amar se stesso, è di Natura legge
ויטוריו אלפיירי
E carmi e prose in vario stil finora
ויטוריו אלפיירי
Io, che già lungi di mia donna in meste
ויטוריו אלפיירי
Già la quarta fiata (ultima forse)
ויטוריו אלפיירי
Per queste orride selve atre d'abeti
ויטוריו אלפיירי
Oh brillante spettacolo giocondo
ויטוריו אלפיירי
Tardi or me punge del Saper la brama
ויטוריו אלפיירי
Queruli (è vero) i mediocri affanni
ויטוריו אלפיירי
Del mio decimo lustro, ecco, già s'erge
ויטוריו אלפיירי
Ed io pure, ancorché dei fervidi anni
ויטוריו אלפיירי
Favola fosse, o storia, o allegoria
ויטוריו אלפיירי
Uom, che devoto a Libertà s'infinge
ויטוריו אלפיירי
Pieno il non empio core e l'intelletto
ויטוריו אלפיירי
ויטוריו אלפיירי: ספרים וביוגרפיה | booktheque