הבשורה על פי העברים

הבשורה על פי העברים היא בשורה יהודית-נוצרית אבודה מן המאה ה-2, שנשמרה רק בקטעים קצרים המצוטטים אצל אבות הכנסייה ובכתבים אפוקריפיים. ככל הנראה היא נכתבה ביוונית עבור קהילה של יהודים-נוצרים במצרים. מתוך מה שנשאר אפשר לזהות מסורת על קיומו המוקדם של ישו, על התגלמותו, על הטבילה שלו, ועל דברי לימוד אחדים שמיוחסים לו, אבל לא את הטקסט השלם עצמו. היא מוצגת לרוב לא כבשורה סיפורית רציפה אלא כשריד של מסורת דתית מוקדמת, עם אופן מסירה מקוטע מאוד.

הטקסט מתאים בעיקר למי שמתעניין בנצרות הקדומה, בכתבים חיצוניים לברית החדשה ובמפגש בין יהדות לנצרות בראשית הדרך. מה שמיוחד בו הוא הדגש על רוח הקודש ועל מעמדו של יעקב הצדיק, אחיו של ישו, לצד תיאור של מסורות שלא נכנסו לבשורות הקנוניות. בגלל שהחומר שרד רק בציטוטים קצרים, זה לא ספר שקוראים כמו נרטיב מלא, אלא מקור קטן ומרוכז למי שמחפש להבין איך נראו מסורות ישו מחוץ לקאנון. מי שאוהב טקסטים עתיקים, מקוטעים ורעיוניים ימצא בו קרקע דומה לכתבים אפוקריפיים אחרים.